עמיר דגן חברה לשיווק (1996) בע"מ נ' סמאר ואח'

החלטה

בפני בקשה לפסילתי משבת בדין במסגרתה של התובענה נשוא תיק זה.

לגופו של עניין העלו הנתבעים מספר טעמים לפסילתו של מותב זה :

1. הנתבעים טוענים כי דחיית בקשתם לדחות את מועד הדיון בעניינם עד אשר תידון בבית המשפט העליון בקשה אשר יגישו לאיחודו של תיק זה עם שני תיקים נוספים (המתנהלים בקריות ובנצרת), עוררה בליבם חשש למשוא פנים מצידו של בית המשפט.

2. בית המשפט מנע מהנתבעים בהחילו תחילה את התקנות לעניין סדר דין מהיר על הגשת התצהירים , ניהול משפט ענייני.

3. בית המשפט החל לדון בתיק זה כשופט המכהן בחיפה, אף שטרם החלה כהונתו בבית משפט השלום בחיפה בפועל.

4. בית המשפט איים (כך ממש בבקשת הנתבעים- מ.ק.נ) על הנתבעים, בקביעת התיק להוכחות עוד בטרם ניתנה החלטת בית המשפט העליון בבקשה לאיחוד דיון.

טענות אלו מהוות השגה על החלטותיו הדיוניות של בית המשפט במהלכו של הדיון ולפיכך אין בידי לקבלן וזאת מן הטעם הפשוט כי השגות על החלטות דיוניות אין מקומן במסגרת טענת פסלות. השגות אלו מקומן בשלב הערעור, אם וכאשר יוגש. יוער, כי אכן תלויה ועומדת בקשת רשות ערעור אשר הוגשה בידי הנתבעים בחלקן של הטענות המהוות את בקשת הפסילה. בית המשפט נותן החלטותיו לפי הדין ולפי מיטב הבנתו והגורס כי החלטה פלונית בטעות יסודה, יכול להעלות טענותיו בשלב הערעור.

הפסיקה כבר שנתה לעניין זה כי החלטה דיונית של בית המשפט, אינה מהווה עילת פסילה. ההליך הראוי לתקיפת החלטות שדעתו של בעל דין אינה נוחה מהן הוא הליך הערעור ולא הליך הפסלות. גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין.

ראה לעניין זה ע"א 7724/96 טודרוס נ. טודרוס דינים עליון נ"א 985

וכן ע"א 7186/98 שלמה מלול נ. אלברט דינים עליון נ"ה 257

ראה לשם משל, האמור בעניין ויינברג שם בית המשפט העליון דחה ערעור על סירוב לפסול שופט, כאשר המערער הלין על שורה של החלטות דיוניות שניתנו בעניינו. על החלטות אלה הוא רשאי לערער ברשות או בזכות לפי העניין. אולם כבר נפסק לא פעם, כי העובדה שניתנה החלטה ואף שרשרת החלטות דיוניות לחובתו של בעל דין, איננה מקימה עילת פסלות.

ע"א 2668/96 וינברג דורון ושות' עו"ד נ. הרב משה יהודה לייב רבינוביץ תק-על 96(2) 63

העובדה שהחלטות דיוניות מסוימות של בית המשפט אינן מטיבות עם הנתבעים, אינה מהווה עילת פסלות. הדרך הראויה להתמודד עם החלטות כאלה, היא הגשת בקשה לרשות ערעור ולא בקשה לפסלות.

וראה לעניין זה ע"א 2730/98 תנופה שרותי כח אדם נ. גיאוגיצאנו פ"ד נ"ב (2) 427.

וראה עוד לעניין זה בספר "סוגיות בסדר דין אזרחי " מהדורה שביעית , מפי כבוד השופט אורי גורן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו , עמ' 630-635 .

הכלל הנוהג הוא כי כדי להקים עילת פסלות יש להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, המבוסס על נסיבות אובייקטיביות

וראה לעניין זה ע"פ 184/85 זאב שרעבי נ. מ"י פ"ד לט(1) 446 , 558

וכן, רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"נ נ. סליימה פ"ד מד(2) 758, עמ' 760

השאלה שיש לשאול היא אם נתקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין